מאמרים

מעוניינים להתעדכן בהתקדמות הקמפיין והמחקר?
אנא מלאו את הפרטים ונחזור אליכם:

  • בסיסה של היצירתיות נובעת מהיכולת לשחק. מאידך, מיומנויות משחק קשורות להתפתחות של מיומנויות תקשורתיות, קוגניטיביות, רגשיות ומוטוריות (ביילי ולרי 1989). מכאן, שקיים קשר בין התפתחות היצירתיות ויכולת ליצור תקשורת.
    ילדים אוטיסטים, מתקשים במשחק פונקציונאלי וסימבולי. הילד האוטיסט, מפגין העדפות לשימוש מניפולטיבי בצעצועים לסידור בשורה או למיון של צעצועים. כמו כן, מתקשים במשחק יצירתי, למרות שניתן ללמדם לשחק משחק מסוג זה. המשחק הסימבולי, לרוב חזרתי ואינו מתקדם לנושאים נרחבים יותר (סיגמן, 1997).
    את מאפייני המשחק האוטיסטי, ניתן לראות גם בדרך בה היצירתיות באה לידי ביטוי- חזרתיות בצורות באותה עבודה או לאורך עבודות, בדרך כלל אין התקדמות ביצירתיות לנושאים אחרים.
    בטלהיים (1967), בתצפיותיו על ילדים אוטיסטים, הבחין כיצד מרקם הצבע והחומרים האחרים, שנמרחו בידיים, היוו תזכורת לעיסוק מוקדם של הילד בחוויות המישוש של גופו. גם הפסיכואנליטיקאית מילנר (1950), טענה, כי עבודת אומנות משקפת רגעי פעולה היסטוריים. פולר (1980) טוען, כי הציור נמצא בקשר אינטימי קרוב עם גופו של האמן ומביע את הרגשות והתחושות אותן האמן חווה באמצעות הגוף.
    השימוש באומנות עם אוטיסטים הינו שימוש המאפשר יצירת תקשורת עם אוכלוסייה זו. האומנות, יוצרת גשר לתקשורת העוזרת לבטא רגשות ומשפרת מיומנויות מוטוריות. דרך העבודה עם אוטיסטים באמצעות האומנות, מאפשר יצירת ערור לחושים.
    ישנן תוכניות עם אוטיסטים בעולם, בהן משלבים סוגי חושים שונים יחד כגון: קול, ארומתרפיה, יוגה, כרומו תרפיה ואמנות, כדי ליצור עירור של ספקטרום החושים דרך השימוש באמנות ויצירת תוצרים אמנותיים, ניתן ללמוד על עולם הפנימי של האוטיסטים. עקב הקושי ביצירת תקשורת שפתית, ניתן דרך האומנות להביא את הקול הפנימי של האוטיסט לידי ביטוי ודרך הנחת החומר ליצור תקשורת עם הסביבה (Sholman, 2002).
    המטפל בהבעה ויצירה אינו משתמש רק באומנות הפלסטית ככלי טיפול אלא משתמש בכלים אומנותיים נוספים כמוסיקה.
    החיבור למוסיקה מהווה את אחת הפעילויות הבסיסיות של המין האנושי, כמו ציור. כאשר ביולוגים דנים בפעילויות אנושיות כמו האומנות, הם יוצאים מנקודת הנחה שהצורך החזק בהן נובע מדחפים בסיסיים. כאשר פעיות מסוימת מסייעת בדרך כלשהיא להסתגלות לסביבה אז היא נחשבת כ"הגיונית" מבחינה ביולוגית. לדוגמא, ייתכן ואומנות הציור נובעת מהצורך האנושי להבין את העולם החיצוני באמצעות הראייה, אז זהו הישג המאפשר לאדם לפעול ולהשפיע על סביבתו בדרכים שיעזרו לו לשרוד (סטור, 2001).
    בתחילת התרבות האנושית לא הייתה האמנות דרך לפריקת עודפי אנרגיה, כפי שהניחו התיאורטיקנים הראשונים, אלא היא עזרה לאנשים לשרוד וחיזקה את הכישורים הדרושים למלחמת הקיום (Read, 1955). על פי ריד האומנות עד היום חיונית לקיומנו.
    ניתן לראות במוסיקה דרך לתקשורת בין אנשים, אבל לא ברור בבהירות מה טיבה של תקשורת זאת. אז מה היא מוסיקה? לשאלה זאת תשובות רבות, המוסיקה היא שפה זרה אך בינלאומית. המוסיקה היא היסטוריה וסוציולוגיה, היא משקפת תקופות, סגנונות חיים. המוסיקה היא מדע  ועוד דברים רבים אך, בראש וראשונה היא אמנות.
    חשיבותה של המוסיקה נבדקה לאורך השנים. מחקרים רבים שנערכו לאורך השנים בדקו את השפעת המוסיקה במערכת החינוך:
    ·        מחקר שנערך בניו – יורק בין 1968 לבין 1969 בדקו את תרומת החינוך המוסיקלי לכושר הקריאה. התגלה שתלמידים  שזכו לחינוך מוסיקלי גילו הישגים נרחבים וגבוהים יותר בכושר הקריאה ובהבנת הנקרא מאשר תלמידים אשר לא קיבלו כל חינוך מוסיקלי (ESEA, 1969).
    ·        ב- 1975 נערך מחקר ובו השתתפו תלמידי כיתה א'. החוקרים שאלו האם פעילות מוסיקלית משפרת את כושר הקריאה? לתלמידים נתנו למשך שבעה חודשים 40 דקות שיעורי מוסיקה כחמישה ימים בשבוע. התלמידים הפגינו כושר קריאה טובים יותר מקבוצת הביקורת שלא קיבלה תגבור בשעורי מוסיקה (Hureitz, Wolff, Bortnick & Kokas, 1975).
    ·        מחקר שנערך על ידי חברת CEMREL בשנת 1980 בקליפורניה, מוכיח מעל לכל ספק, שהישגי התלמידים בקריאה, בכתיבה ובמתמטיקה השתפרו כאשר חינוך המוסיקלי נכלל בתוכנית הלימודים (Milley, 1983).
    ממחקרים אלו ואחרים הבודקים את השפעת המוסיקה ניתן לראות כי, בעת הקשבה למוסיקה לאורך תקופה ממשוכת חלים שיפורים קוגניטיביים באופן הדרגתי. 
    תיאורטיקנים, מלחינים, היסטוריונים לאורך השנים ניסו להבין מה התפתח קודם השפה או המוסיקה וחיפשו את מקורה:
    ·        זאן זאק רוסו, תיאורטיקן חברתי ומוסיקאי טען, שצלילי המוסיקה ליוו את הדיבור המוכר לנו או קדמו לו. לפיו בני אדם התחילו לדבר זה עם זה כדי לבטא את תשוקותיהם. בשלבים הראשונים של החברה האנושית לא היה דיבור אלא שירה בלבד (Cranston, 1983).
    ·        ג'ון בלקינג טוען, שהשירה והריקוד קדמו להתפתחות המילים. בדבריו טוען כי בני האדם הקדמונים היו מסוגלים לשיר ולרקוד עוד לפני שהופיע ה "הומוסאפיינס" שהיה מצויד ביכולת הדיבור (Blacking, 1970).
    ·        הארווד גארדנר פסיכולוג, חקר את התפתחות המוסיקלית אצל ילדים. בדבריו טוען שאי אפשר להפריד בין התופעות המבשרות את המוסיקה לבין אלו המבשרות את הדיבור  (Gardner, 1982).
    ·        אלן דיסניאק, טוענת שהמוסיקה התפתחה מתוך התקשורת המילולית הקבועה המתקיימת בין האמהות לבין תינוקותיהן בשנתם הראשונה. אלן מסבירה כי המרכיבים הלשוניים החשובים ביותר הם אלה הקשורים בהבעת רגשות ולא דווקא אלה המוסרים מידע עובדתי. הנעימה והקצב של מלמול וזמרה, המאפיינים את דיבורן של רוב האמהות בפנייתן לתינוקות חשובים להידוק הקשר יותר מהמילים המלוות את הקולות (Dissanayake, 1990).
    מקורות המוסיקה לוטים בערפל, אבל נראה שמראשיתה היא מלאה תפקיד נכבד בפעילות הגומלין החברתית. המוסיקה נלוות בדרך כלל לטקסים דתיים ולטקסים מסוגים אחרים. יש אנתרופולוגים המשערים שהמוסיקה הקולית התחילה כדרך מיוחד של יצירת תקשורת עם תופעות על טבעיות (Nettl, 1983).
    לעולם לא נצליח לקבוע בודאות כלשהיא מהם מקורות המוסיקה ואם קדמה לדיבור, אך ניתן להסכים שהיא בעלת ערך רב לקיומנו.